ככל שאתר גדול יותר ומרובה עמודים, כך קשה יותר להגיע לכולם. העמוד החשוב ביותר בכל אתר הוא עמוד הבית, וחשיבותם של שאר העמודים נקבעת לפי מרחק הלחיצה מעמוד הבית. ככל שהמרחק גדול יותר, כך קשה יותר להגיע לעמוד – וכך גם קטנה חשיבותו.
חוק לא כתוב של קידום אורגני אומר שמבנה האתר (היררכיית אתר / ארכיטקטורת אתר) צריך להיות שטוח יחסית. מה זה אומר? שכל העמודים צריכים להיות במרחק לחיצה של לא יותר מאשר 3 או 4 קליקים מעמוד הבית. מרחק גדול יותר עלול למנוע מהמשתמשים וממנועי החיפוש למצוא אותם.
מה זה מרחק לחיצה
מרחק לחיצה (Click Depth), או גם מרחק זחילה (Crawl Depth) בשמו הנוסף, מכתיב כיצד ייראה עץ האתר. מרגע שנכנסנו לעמוד הבית, כל עמוד אחר נמצא במרחק לחיצה כלשהו ממנו. לדוגמה, כך נראה עץ אתר ממוצע בחנות אונליין:
למעשה כך זה נראה בערך גם באתרי תוכן, ולא רק באתרי מסחר שמוכרים מוצרים. כדי שהתיאור הזה אכן יתממש במציאות, וכל סוג עמוד יהיה מוצב במקומו הנכון בהיררכיית האתר – חובה לוודא מראש את המבנה כבר בשלב התכנון והבנייה של האתר.
היררכיית אתר = מבנה האתר
כדי לבדוק מה מצבו של אתר ספציפי, ניתן לסרוק אותו באמצעות כלים חיצוניים כגון Screaming Frog או Site Bulb. לאחר הסריקה נוכל לקבל תרשים עץ של היררכיית האתר הנוכחית:
במקרה הזה ניתן לראות שמרחק הלחיצה המרבי הוא 4 קליקים (אחרי עמוד הבית – משמאל לימין). כל שינוי של קישורים בתפריט הראשי, בפוטר או בקישורים הפנימיים – ישנה גם את התרשים.
לדוגמה: אם נאפשר להציג בבלוג את כל הפוסטים בעמוד אחד, במקום בריבוי עמודים ממוספרים (page1, page 2 וכו') – מרחק הלחיצה המרבי יתקצר מארבעה לשלושה קליקים (אבל זה גם אומר שיהיה לנו עמוד בלוג עם גלילה מאוד ארוכה… אז כדאי לחשוב על כך מראש).
זה אומר שתמיד אפשר לשנות את מיקומי העמודים בהיררכיה. למעשה זהו חלק בלתי נפרד מכל עבודת SEO – לוודא שהעמודים החשובים יהיו במעלה ההיררכיה, והעמודים הפחות חשובים יוצבו במרחקי הלחיצה הרחוקים יותר. עושים את זה באמצעות כמה רכיבים באתר: תפריט הניווט הראשי, תפריטי ניווט משניים (כגון footer או וידג'טים כלשהם), קישורים פנימיים, קישורים נכנסים וכן הלאה.
ג'ון מולר, אנליסט בכיר בגוגל, אמר פעם: "כשהכל חשוב, דבר אינו חשוב".
מולר התייחס בדבריו להיררכיית אתר ולמרחק הלחיצה. אם נחליט להציב בתפריט הניווט את כל עמודי האתר, במטרה שיהיו גלויים מיידית למשתמש – לא רק שנגרום להצפה אלא גם נאותת לגוגל שכל העמודים האלה חשובים באותה מידה.
כשמדובר בחוויית שימוש וגם בקידום אורגני, לא כל העמודים נולדו שווים ולא כולם חשובים באותה מידה. תפקידנו כאנשי SEO לקבוע מה יוצג והיכן. כך נקבע סדר עדיפויות הן עבור חוויית השימוש באתר והן עבור תהליך האינדוקס של מנועי החיפוש.
תוכן ראשי, תוכן תבניתי ועמודים יתומים
בכל אתר קיים אותו מבנה של תכנים: אלו שמוצגים בתפריטי ניווט ונמצאים באופן קבוע בכל עמודי האתר (תוכן תבניתי – Site-wide), ואלו שמוצגים בתוך עמוד ספציפי בודד, בגוף התוכן (תוכן ראשי – Main Content).
לדוגמה: נניח שיש לנו פוסט בבלוג שבאתר, אבל הפוסט רחוק מדי מבחינת מספר לחיצות (מרחק לחיצה 6 או 7). כדי להגדיל את חשיבותו של הפוסט, ולאפשר קידום יעיל יותר, נוכל לעשות שני דברים במקביל: הראשון הוא לקשר מתוך תפריט ניווט כלשהו אל הפוסט הנדון; והשני הוא לקשר אליו מתוך עמוד ספציפי.
גם הפעולה הראשונה וגם השנייה, מאפשרות לשחק עם עץ ההיררכיה של האתר – להעלות ולהוריד עמודים בחשיבותם כפי שנרצה. אם לדוגמה נרצה לעשות את ההפך, ולהוריד עמוד מסוים מדרגת חשיבותו – ננתק אותו מהתפריט הראשי, ונוודא ששום עמוד לא יקשר אליו מתוך גוף התוכן. עמוד כזה נקרא "עמוד יתום".
תפריטי ניווט ראשיים
תפריט הניווט הראשי הוא "הדלת" העיקרית שדרכה נגיע לשאר "חדרי" האתר. זהו אלמנט רוחב באתר (Site-wide), כלומר אלמנט שנמצא בכל עמוד באתר בלי יוצא מהכלל.
בדיוק כפי שראינו בתרשים הקודם, רצוי מאוד שהתפריט הראשי יכלול את כל מה שחשוב לביצוע המרה. במקרה של אתרי חנות, מדובר בקטגוריות המוצרים הראשיות, ולעיתים קרובות גם קטגוריות המשנה (תלוי מה גודל האתר, כמה קטגוריות יש וכן הלאה).
המעבר מהתיאוריה לפרקטיקה יכול להניב גם תוצר קצת שונה: התפריט הראשי יציג אך ורק קטגוריות ראשיות. רק אחרי שנקליק על קטגוריה מסוימת, נגיע לקטגוריות המשנה או למוצרים (תלוי מה קיים באתר הנדון).
אתר טרמינל איקס, לדוגמה, נוקט בגישה הראשונה. כבר בכניסה לאתר (מרחק לחיצה 0) ניתן לראות את הקטגוריות הראשיות בחלק העליון: (בנוסף יש גם אפשרות חיפוש, עובדה שמקצרת משמעותית את זמן ההגעה למוצר הרצוי)
מעבר על כל אחת מהקטגוריות הראשיות, עוד לפני שבכלל צריך להקליק, פותח תפריט משני מכובד מאוד של קטגוריות משנה (לצורך הדוגמה, קטגוריית גברים יחד עם כל קטגוריות המשנה שלה):
לחיצה על קטגוריית משנה תוביל לעמוד המוצרים הרלוונטיים (מרחק לחיצה 1). כדי להיכנס לעמוד מוצר ספציפי ולבצע רכישה, נצטרך לבצע עוד קליק (מרחק לחיצה 2).
בצורה כזו האתר "משטח" את ההיררכיה שלו כמה שניתן, ומאפשר לכל אחד להגיע למוצר הרצוי תוך 2 קליקים. אם לדוגמה לא היינו מקבלים את תפריט המשנה, היינו צריכים יותר קליקים כדי להגיע לכל מוצר: קודם להקליק על קטגוריית גברים, אחר כך להקליק על קטגוריית המשנה ורק אחר להקליק על מוצר ספציפי. זה כבר 3 קליקים במקום 2.
כלומר – הוספה של עמודים לתפריט מקצרת את זמן ההגעה ומעלה אותם בחשיבות ההיררכיה. בטרמינל איקס ניתן לראות זאת גם באמצעות כתובות העמודים עצמן. לדוגמה, עמוד של חולצת טי נמצא ב-URL שבנוי בדיוק באותו אופן שבו בנוי האתר:
https://www.terminalx.com/men/shirts/tshirts/z437462039?color=8411
כבר במבט אחד על התיקיות בכתובת ה-URL, אנחנו יודעים היכן אנו נמצאים בתוך האתר:
- קטגוריית men
- קטגוריית משנה shirts
- תת קטגוריה tshirts
- מוצר (חולצה במקרה הזה)
כדאי לדעת: בניגוד לתפריטי ניווט ולקישורים פנימיים, מבנה ה-URL כמעט אינו משפיע על רמת ההיררכיה באתר וכמעט אינו מהווה פקטור בקידום. הוא רק משמש אינדיקציה כדי להבין איפה אנו נמצאים באתר, בדומה לפירורי לחם (Breadcrumbs).
תפריטי ניווט משניים
חוץ מהתפריט הראשי, יש עוד דרך לשחק עם חשיבות העמודים בהיררכיית האתר. תפריטי ניווט משניים יכולים להיות תחתית האתר (Footer) וכן סרגל צדדי כלשהו (וידג'ט, שנפוץ בעיקר באתרי וורדפרס). גם התפריטים הללו הם אלמנטים רוחביים (Site-wide), בדיוק כמו התפריט הראשי.
כך נראה הפוטר באתר טרמינל איקס:
כפי שניתן לראות הוא משמש בית לכל מה שלא מופיע בתפריט הראשי: מי אנחנו, תקנון, תנאי שימוש, ביטול עסקה, רישום לניוזלטר, קישורים לרשתות חברתיות וכן הלאה. למרות זאת, אפשר להשתמש בפוטר גם לחיזוק עמודים חלשים מבחינת SEO.
כל עמוד שיקושר מתוך הפוטר – יקבל משנה חשיבות (מכיוון שזהו רכיב רוחב, שזמין בכל האתר ואין צורך בשום קליקים כדי להגיע אליו). לדוגמה, נניח שקטגורית חולצות טי לנשים קצת מדשדשת במיקומים ובטראפיק בגוגל. כדי לחזק אותה ולקדם אותה, נקשר אליה מתוך הפוטר. בצורה כזו אנחנו מאותתים לגוגל שמדובר בעמוד חשוב לנו.
אותו דבר תקף לגבי תפריט ניווט משני שנקרא סרגל צד או תפריט צדדי (Widget). בניגוד לחלק העליון והחלק התחתון, שחייבים להופיע בכל אתר – תפריט צד ממש לא חייב להיכלל ברשימה. ברגע שאנו בוחרים להוסיף תפריט צד, אנו למעשה מוסיפים עוד דרגת חופש שמאפשרת לנו לשחק עם ארכיטקטורת האתר.
למרות זאת, בתפריט צד עשוי להיות הבדל מכריע: הוא לא חייב להופיע בכל עמודי האתר, וגם אם כן – הוא לא חייב להציג בדיוק את אותם עמודים. נניח שאנו נמצאים בקטגוריית גברים; במקרה הזה נוכל ליצור תפריט צד שיופיע רק בקטגוריה הזו, ורק עם קטגוריות המשנה של גברים. ברגע שנעבור לקטגוריית ילדים, תפריט הצד ישתנה ויציג רק קטגוריות משנה לילדים.
בכל מקרה – גם תפריט צד מאפשר לנו להוריד ולהעלות עמודים בחשיבותם וכן לשפר את חוויית השימוש.
תוכן ראשי, קטגוריות וקישורים פנימיים
בכל עמוד יש תוכן אחר, ולכן עמודים אינם רכיבי רוחב (Site-wide). למרות זאת – גם להם יש חשיבות בבואנו לשחק עם ארכיטקטורת האתר ומרחקי לחיצה.
הנה שני כללי אצבע בנושא הזה:
כלל 1 – קישור פנימי מגוף התוכן מגדיל את חשיבות העמוד המקושר. אם אנו רוצים לקדם את הביטוי "נעליים טבעוניות", נוודא שיהיה קישור לעמוד הזה גם מגוף התוכן בכמה שיותר עמודי תוכן, כגון פוסטים בבלוג או במגזין (זאת בנוסף לתפריט הראשי ולתפריטי משנה אחרים). בקטגוריות זה יעבוד רק אם יש מספיק תוכן טקסטואלי מעל / מתחת למוצרים (ברמה של מאמר מקצועי).
כלל 2 – כדי לייעל את היררכיית האתר בצורה שתעזור לו להתקדם בגוגל, גם אתרי תוכן צריכים להיות במבנה של אתרי חנות (כפי שהוצג בתרשים הראשון). לדוגמה, באתר של טיולים – כל הפוסטים שעוסקים בטיולים בארץ יישבו תחת קטגוריה באותו שם (בדיוק כפי שכל טבעות האירוסין באתר תכשיטים, יושבות תחת קטגוריית טבעות אירוסין). אותו דבר לגבי פוסטים שעוסקים בטיולים בחו"ל, טיולי נחלים וכן הלאה. לא תמיד זה יעבוד בכל סוג של אתר; לעיתים יהיה צורך במאמר מקצועי מושקע ולא רק בקטגוריה שמובילה לעוד עמודים. אם ניתן לשלב, כפי שהוזכר בכלל 1 – מצוין.
רגע לפני סיום
כפי שראינו, אומנם לכל אתר יש מבנה מאוד מסוים (שחוזר על עצמו ברוב האתרים) – אבל "משחקי קישורים" עם התפריטים, העמודים והקטגוריות מאפשרים לשנות את החשיבות שמקבלים עמודים מסוימים. ככל שהיררכיית האתר תהיה טבעית והגיונית יותר (חלוקה לקטגוריות), כך האתר יתקדם בגוגל בקלות רבה יותר.
