מחקר מתחרים מאפשר לנו להבין מה הם עשו יותר טוב מאיתנו, ואז להתעלות על זה במטרה להשתפר. בנוסף מחקר המתחרים מגלה לנו מהם פערי התוכן והקישורים בינינו לבינם, כדי שלא נצטרך לשבור את הראש בדרך למקום הראשון בגוגל.
"אמנים טובים מעתיקים. אמנים דגולים גונבים."
לכולנו מוכרת אמרת הכנף הזו מעולם האמנות; אבל למרות שאנחנו נגד העתקות חסרות בושה – יש גם מה ללמוד מהאמרה השנונה הזו.
כדי לייצר תכנים בכמויות אפשר להשתמש גם בכלים אוטומטיים, אבל זה לא בהכרח יבטיח לכם יותר טראפיק אורגני. לא כל פיסת תוכן תהיה רלוונטית לקהל היעד שלכם, ולא כל עמוד יכול להיות הדלת הבאה שדרכה ייכנסו לאתר. בנוסף למחקר המילים שמראה לנו מה אנשים מחפשים, כיצד וכמה – כדאי וצריך להציץ גם למתחרים שלכם. לא כדי לגנוב חלילה – אלא כדי להבין מה הם עשו שהביא אותם למקומם המכובד.
מה ההבדל בין מחקר מתחרים למחקר תחרות?
כאן המקום לציין שמחקר מתחרים שונה מעט ממחקר תחרות. בעוד שהראשון מתמקד בשאלה "מה עשו / עושים המתחרים", הסוג השני שואל שאלות קצת אחרות שעוסקות בביטויים בהם נרצה להתחרות: נפח חיפוש, רמת קושי פר ביטוי וכן הלאה.
שלב 1 – בוחרים ביטויים
בחרו את הביטויים העיקריים בהם תרצו לשפר מיקומים, ובדקו מי המתחרים בעשירייה הראשונה בגוגל עבור כל ביטוי. אלו יכולים להיות ביטויים שכבר קיימים באתר ויש להם דפי נחיתה, או ביטויים חדשים לגמרי שתרצו להוסיף מאפס.
בשלב הראשון אין צורך להרחיק מעבר לעמוד הראשון בגוגל, כדי לא להיתקע עם כמויות גדולות מדי של מתחרים. בשלבים מתקדמים יותר אפשר להמשיך גם למתחרים בעמודים 2, 3 והלאה.
מן הסתם, ככל שנפח החיפוש קטן יותר – כך יש קורלציה לתחרות נמוכה יותר (בממוצע). אל תפחדו ללכת על כל הביטויים הרלוונטיים, גם זנב קצר וגם זנב בינוני וארוך – גם אם זה אומר שהעבודה תיקח לכם שבועות וחודשים. זה ממילא מה שצריך לעשות כדי לשפר את האתר ואת ביצועיו בגוגל, אז לפחות שתהיה לכם תוכנית עבודה מסודרת לפי ביטויים חשובים.
שלב 2 – אוספים מידע
בשלב הזה עדיף להיעזר בכלים ייעודיים שעושים את העבודה עבורכם וחוסכים לכם זמן (בהנחה שיש לכם כאלה). לדוגמה, ZEFO מייצר מחקרי מתחרים מצוינים בלי מאמץ, עם תובנות רבות שאפשר ליישם באתרים שלכם.
אבל גם אם אין לכם כלי מחקר בתשלום, תוכלו לעשות זאת ידנית בעצמכם:
- הריצו כל ביטוי בנפרד בגוגל.
- הכינו טבלת אקסל / גוגל sheet עם הביטוי וכתובת ה-URL המדויקת שמופיעה בתוצאות החיפוש.
- בעמודה נפרדת ציינו האם מדובר בעמוד בית או בעמוד פנימי (ואפילו מה מרחק הקליקים שלו מעמוד הבית – ככל שעמוד קרוב יותר לראשי, כך הוא מקבל חשיבות גדולה יותר).
- מלאו את הטבלה בהתאם לסדר הופעת המתחרים עבור כל ביטוי.
- שמרו מקום לעמודות נוספות בהתאם לשלבים הבאים.
שלב 3 – מבינים את סוגי התוכן
איזה סוג תוכן ישרת אותנו הכי טוב בקידום האתר? האם אנו צריכים לכתוב עמודי תוכן מעמיקים? או שאולי מספיק להציג 10 תתי-קטגוריות בתוך עמוד ראשי כלשהו? במקום לשבור את הראש, בואו נבדוק מה גוגל רוצה מאיתנו בפועל.
מקלידים בגוגל את הביטוי הרלוונטי, ובודקים את עשרת המתחרים הראשונים. מכיוון שיש לנו כבר טבלה מוכנה מראש (שלב 2), כל מה שנשאר הוא להוסיף עמודה שמתארת את סוג התוכן בכל אתר.
לדוגמה – אם יש לכם אתר שמוכר מוצרים, רוב הסיכויים שלא תצליחו להתברג בעשירייה הראשונה (וכנראה גם לא בשנייה) אם העמודים שלכם יהיו עמודי תוכן בלבד. כדי לקדם אתרי חנות / מסחר, יש ליצור היררכיית אתר שמסודרת לפי קטגוריות מוצרים, תתי קטגוריה (אם יש) ולבסוף עמודי מוצר.
כשמדובר באתרי חנות, את התכנים המעמיקים יש ליצור בעמודי הבלוג / המאמרים הנלווים; זאת בניגוד לאתרי תוכן / לידים, שם העמודים המעמיקים נמצאים דווקא בחזית האתר. סוג המוצר / השירות מכתיבים את סוג התוכן – אז ציינו בטבלה את סוגי התוכן שמצאתם עבור כל מתחרה (פרטו כמה שניתן, כדי שלא תצטרכו לחזור שוב ושוב על אותו חיפוש).
כמו כן יש לבדוק האם המתחרים משתמשים בסוגי תוכן נוספים: תמונות, וידאו, טבלאות, תגי סכמה, כלים ייחודיים וכן הלאה. כל אלמנט כזה שקיים אצל המתחרים, ככל הנראה מעניק להם יתרון שלא קיים אצלכם. ושוב אנו חוזרים ואומרים – לא להעתיק! להבין את מהות הדברים, ולפעול בהתאם גם באתר שלכם.
בדיקה נוספת יש לבצע גם בנוגע לסוג ההיררכיה באתרים המתחרים. לדוגמה, האם תפריטי הניווט מכילים את כל הקטגוריות ותתי הקטגוריות בתפריטים נפתחים? או שמא מוצגים רק עמודים עיקריים, שמביאים אותנו יותר פנימה עם כל קליק? האם יש תיבת חיפוש שמקלה על השימוש באתר? וכן הלאה.
שלב 4 – בודקים פערי תוכן
אילו נושאים / ביטויים / מילות מפתח מופיעים אצל המתחרים? איסוף מידע עסקי מהסוג הזה יכול לחסוך לכם זמן רב ומאמצים כבירים, בניסיון להבין מה תהיה פיסת התוכן הבאה שלכם באתר. סוג זה של מחקר מתחרים נקרא "פערי תוכן" (Content Gaps), והוא אחד היעילים ביותר אם ברצונכם להגדיל משמעותית את הטראפיק לאתר.
גם פה מומלץ להשתמש בכלים ייעודיים, כגון Semrush לדוגמה – שמספק מחקר פערים מעולה. מקלידים את URL עמוד הבית שלכם ושל עוד 4-5 מתחרים, והכלי מספק לכם דוח מקיף של מאות ואלפי ביטויים שנמצאים אצל מתחרים, אבל לא אצלכם (או סינון אחר לבחירתכם).
כלי מחקר בתשלום הם בדרך כלל נחלתן של חברות קידום אתרים וסוכנויות דיגיטל; אבל גם אם אין לכם כלי בתשלום, אין שום סיבה שלא תוכלו לעשות זאת בעצמכם. אופציה חינמית אחת היא להשתמש בצפרדע הצועקת, שסורקת את האתר ומציגה (בין היתר) את הטייטלים של כל עמוד (וכך נותנת לנו רעיונות לתכנים). יש לזכור שהגרסה החינמית מוגבלת מאוד, אבל היא בהחלט יכולה לסייע במציאת נושאים נוספים להוספה לאתר.
גם עבודת מחקר ידנית, ללא כלים תומכים, תספק לכם מידע חשוב ששווה זהב. בדיקה פשוטה באמצעות אופרטור SITE תציג לכם את כל העמודים באתר המתחרה, יחד עם הנושאים / מילות המפתח בטייטלים ובתיאורים. אפשר להשתמש בתוספי כרום מסוג SERP scraping להורדת כל התוצאות לקובץ, או פשוט לרשום את הממצאים בצורה ידנית בקובץ האקסל שהכנתם בסעיף 2.
טיפ תוכן אחרון – שדרגו, שכתבו והעשירו גם עמודים קיימים, ולא רק ליצור עמודים חדשים. לא מדובר על שורה פה או שורה שם, אלא על תוספת של מידע חדש שלא היה קיים עד כה. לדוגמה, אם יש לכם עמוד שמדבר על קידום ביוטיוב, הוסיפו פסקה חדשה עם סטטיסטיקות חדשות שלא היו קיימות בעמוד. בסיום שלחו לסריקה בגוגל קונסול.
שלב 5 – בודקים פערי קישורים
עד כאן עסקנו בהשוואת מתחרים בכל מה שנוגע לאתר עצמו (On-page); כעת ניגש להשוואה חשובה לא פחות – מה קורה מחוץ לאתר (Off-page).
לא נכחיש שכוחם של קישורים פחת לטובת סיגנלים אחרים; אבל במקביל גם לא ניתן להתעלם מחשיבותם. בלי אסטרטגיה מסודרת של בניית קישורים חכמה, יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להבריג ביטויים תחרותיים בעשירייה הראשונה.
במקרה של בדיקת קישורי מתחרים, הדבר ניתן לביצוע אך ורק באמצעות כלים חיצוניים (אין בדיקת קישורים ידנית). המזל הוא שיש מספיק כלים חינמיים שעושים עבודה נאמנה, ולא תמיד חייבים להיצמד דווקא לגרסאות בתשלום. לדוגמה, קונסולת החיפוש של גוגל מציגה קישורים נכנסים בחינם; וכמוה גם גרסת החינם של הכלי האהוב עלינו AHREFS.
ב-AHREFS מקלידים את הדומיין הראשי, ומקבלים עד 100 קישורים נכנסים. זה בהחלט מספיק כדי לתת לכם רעיונות לקישורים חדשים, ועל כך תוסיפו גם את המידע שמתקבל מגוגל קונסול ומכלים נוספים.
הרעיון הוא פשוט מאוד – אם המתחרה שלכם קיבל קישור ממקור מסוים, נסו גם אתם לקבל קישור מאותו מקור. קחו מראש בחשבון שזה לא תמיד אפשרי, אבל כמעט תמיד תוכלו למצוא עוד כמה מקורות חדשים שלא הכרתם.
מי שמשתמש בכלים בתשלום, יוכל לקבל דוח יעיל שבעתיים שנקרא "פערי קישורים" (Link Gaps). בדיוק כמו בסעיף 4 שעסק ב"פערי תוכן", כך תוכלו לדעת מי מקשר אל המתחרים שלכם – אבל לא אליכם.
יש לזכור שאף אחד מהכלים הללו לא נותן את כל הקישורים; אז מומלץ לשלב ביניהם כמה שניתן.
רגע לפני סיום – יישום הממצאים
אז אחרי שאספנו את כל המידע הזה, ששווה לנו זהב, כל מה שנשאר לעשות הוא ליישם. בין שאתם משתמשים בטבלה מסודרת מסעיף 2 ובין שמדובר בשיטה אחרת, הכינו רשימות של נושאים לטיפול: פערי תוכן שצריך להשלים באתר, פערי קישורים, סוגי תכנים חדשים שלא היו קיימים אצלכם וכן הלאה.
הקפידו לעשות מחקרי מחקרים חדשים בכל פעם שעמוד קיים מאבד מיקומים ו/או טראפיק. כמו כן מומלץ לעשות זאת גם בהכנה של עמודים חדשים, בביטויים שדורשים קידום אקטיבי.
