כיצד התנהגות הגולשים באתר משפיעה על הקידום האורגני ואיך נוכל לרתום זאת לטובתנו?

האופן בו משתמשים מקיימים אינטראקציה עם האתר, חיונית לקידום האורגני שלו. אז איך עוקבים אחר נתוני שימוש, ואיך משפיעים באופן חיובי על התנהגות המשתמש באתר?

מה זה התנהגות משתמש

המונח "התנהגות משתמש" מתייחס לכל פעולה שהמבקר מבצע לפני שהוא מגיע לאתר, וכן בזמן שהוא נמצא באתר. לדוגמה:

• היכן ועל מה מקליק המשתמש.
• כיצד משתמשים גוללים בדפי האתר.
• היכן משתמשים נוטשים דפים ועוזבים את האתר.

מעקב אחר התנהגות המשתמשים באתר, מאפשר להבין איך משתמשים מקיימים אינטראקציה עם האתר. כמו כן אפשר לזהות מכשולים שעומדים בדרכם, לצד הדברים שגורמים להם להישאר שם, להמיר ועוד.

התנהגות משתמשים במנועי חיפוש

כל מנוע חיפוש משתמש באלגוריתמים מורכבים כדי לקבוע את תוצאות החיפוש שלו. הדרך המדויקת בה אלגוריתמים אלה פועלים היא טכנית וקשה לפענוח (אפילו עבור מומחי SEO). ובכל זאת, חשוב שתהיה לנו לפחות הבנה מסוימת של האופן בו מנועי חיפוש אוספים ומנתחים נתונים.

כל מנועי החיפוש פועלים באופן כללי באותה דרך. הם משתמשים בתוכנות אוטומטיות הנקראות בוטים או זחלנים, כדי לסרוק ולאנדקס דפי אינטרנט. המידע שהם מוצאים מאוחסן במסד נתונים המכונה אינדקס.

כאשר משתמשים מקלידים שאילתה בגוגל, בקשה נשלחת לאינדקס שלו. לפני שתוצאות החיפוש מוצגות למשתמש, האלגוריתמים מתחילים לפעול – והתוצאות מוצגות לאחר מכן בסדר שנקבע על ידי גורמי דירוג רבים ושונים.

תוך שניות, רשימה ענקית של תוצאות מדורגות מוחזרת למשתמש. האלגוריתמים של גוגל משתמשים ביותר מ-200 גורמים כדי לחשב את המיקומים בתוצאות החיפוש.

מעבר לכך, מנועי חיפוש (ובעיקר גוגל) מקדישים תשומת לב רבה גם לסיגנלים של חוויית משתמש:

• שיעור קליקים (CTR)
• שיעור יציאה מדף
• שיעור המרה
• ניווט באתר
• משך ביקור באתר
• תדירות ביקורים

דבר זה נעשה כדי לוודא שתוצאות החיפוש רלוונטיות למשתמש, ושהתוכן באמת בעל ערך עבורו. לדוגמה: אם אני מחפש זוג נעלי ריצה, ארצה לראות אילו מהן הכי טובות באופן כללי, וכן לדעת אילו מהן הכי טובות לפעילות הספציפית הזו.

אחרי שאקליד בגוגל את מחרוזת החיפוש שלי – אקבל את התוצאות הרלוונטיות ביותר. לאחר מכן גוגל יבחן את הדרך בה אני מקיים אינטראקציה עם התוצאות, כדי לאסוף מידע עבור האלגוריתמים שלו.

לדוגמה, אם משתמשים עוזבים את האתר זמן קצר אחרי שנכנסו – אז התוכן כנראה לא היה כל כך רלוונטי לחיפוש שהם הקלידו. גוגל ישים לב לכך, וסביר להניח שמיקום הדף בתוצאות ירד.

כמו כן יש גורמים נוספים שיכולים להוביל לכך שמשתמשים ינטשו דף – ונדון בהם בהמשך.

הפטנט של גוגל

בשנת 2015 חברת גוגל פרסמה פטנט שמתאר איך מנוע החיפוש אוסף מידע אודות התנהגות המשתמש, ומשתמש במידע כדי להתאים מחדש את תוצאות החיפוש (Modifying search result ranking based on implicit user feedback and a model of presentation bias).

הפטנט עורר עניין גדול בקהילת ה-SEO הבינלאומית, מכיוון שהוא מהווה שינוי באופן פעולת האלגוריתמים של גוגל: הוספה של גורם המדרג מחדש את תוצאות החיפוש, לפי משוב מרומז המגיע ממשתמשים, כגון קליקים, חזרה אחורה לתוצאות ועוד.

הפטנט מראה שגוגל יכול לעקוב אחר מדדי התנהגות רבים ושונים (בהם נדון בהמשך). הוא גם מדגיש מנגנונים אחרים בהם גוגל משתמש, כגון נתוני מיקום גיאוגרפי, כדי לספק תוצאות חיפוש טובות יותר.

ברור שנתוני ההתנהגות של משתמשים חשובים מאוד לגוגל. החברה משתמשת בנתונים כדי לשפר הן את דירוג תוצאות החיפוש והן את שביעות רצון המשתמשים. זו הסיבה שניתוח התנהגות משתמשים הוא קריטי לאסטרטגיית ה-SEO שלנו.

סוגים של מדדי התנהגות משתמש

כעת אנו יודעים שהתנהגות משתמשים חשובה לאסטרטגיית ה-SEO שלנו. אבל איך עוקבים אחריה? באמצעות מדדים שונים המספקים תובנות לגבי האופן בו מבקרים מקיימים אינטראקציה עם האתר.

מדדים אלו עוזרים להבין כיצד משתמשים מנווטים באתר, יוצרים אינטראקציה ומגיבים לתוכן. על ידי מעקב אחר מדדי התנהגות אלו, ניתן לשפר את חוויית השימוש, את ההמרות ואת המיקומים בגוגל (ובמנועי חיפוש נוספים).

שיעור קליקים (CTR)

שיעור קליקים מודד כמה משתמשים מקליקים על האתר שלנו כשהוא מופיע בתוצאות החיפוש.

כאשר האתר מוצג בתוצאות החיפוש – הדבר נקרא "חשיפה" (Impression). שיעור קליקים מודד את מספר החשיפות שמובילות לקליקים על האתר.

נניח שהיו לנו 2,000 חשיפות אבל רק שני קליקים.
זה אומר שיש לנו שיעור קליקים של 0.1 אחוז.

איך עוקבים אחרי CTR?

הדרך הטובה ביותר היא באמצעות קונסולת החיפוש של גוגל. נכנסים לדוח הביצועים ומוודאים שמוצגים לנו נתוני הקליקים, החשיפות ושיעור הקליקים הממוצע.

ניתן להציג את המדדים הללו עבור עמודים ספציפיים באתר, כדי לבחון את רמת הביצועים שלו. אם ה-CTR לא מספק, נוכל לבצע שינויים ותיקונים בהתאם לממצאים במטרה לשפר את שיעור ההקלקות.

לדוגמה: נבדוק את מיקום הדף שלנו בתוצאות החיפוש. אם המיקום נמוך למדי (מקום עשירי בדף הראשון בגוגל או אפילו בדף השני), ייתכן שזו הסיבה לשיעור הקליקים הנמוך. אם נשפר את מיקום הדף בגוגל, נשפר גם את יחס הקליקים לעומת החשיפות. דפים בתוצאות גבוהות יותר, מקבלים יותר כניסות אורגניות.

אבל מה אם הדף במיקום גבוה בעמוד הראשון, אבל בכל זאת שיעור הקליקים נמוך? ייתכן שהכותרת והתיאור לא מספיק רלוונטיים או מניעים לפעולה. מחקר מילים בשילוב ביטויים שיווקיים בטייטל ובתיאור, יסייעו לשפר את הקליקים במקרה כזה.

מומלץ לבדוק גם מה כתבו המתחרים שלכם כדי לקבל רעיונות, ולהבין מה עשוי למשוך יותר משתמשים להקליק דווקא על האתר שלכם. כמו כן אפשר להוסיף לאתר קודי סכמה רלוונטיים, שחלקם גם מוצג בתוצאות החיפוש – כגון מחיר, דירוג כוכביות ועוד. כל אלו מבליטים אותנו לעומת המתחרים ומגדילים את הסיכוי להקלקות.

אילו תובנות מקבלים מנתוני CTR?

אם לדף שלנו יש שיעור קליקים גבוה, זה אומר שהמשתמשים חושבים שהתוכן רלוונטי לשאילתת החיפוש שלהם.

אבל איך הם יודעים את זה בלי להקליק על הדף? משתמשים נוטים לשפוט עד כמה הם חושבים שדף מסוים רלוונטי, לפי מה שמוצג בתוצאות החיפוש. הדבר הראשון שהם יראו הוא כותרת הדף והתיאור שלו. זה נותן להם מושג טוב האם התוכן תואם את כוונת החיפוש שלהם או לא.

גם תגי הכותרת וגם תיאורי המטא צריכים להיות תיאוריים ומותאמים לחיפוש. כדאי גם להימנע מחריגה מאורך התווים המוקצה. עבור כותרות מטא: 50 עד 60, ועבור תיאורי מטא: 150 עד 160 תווים.

שיעור נטישת דף (Bounce rate)

שיעור יציאה מהדף מודד כמה משתמשים נוחתים באחד הדפים באתר, ואז עוזבים בלי לקיים איתו אינטראקציה. משמעות הדבר היא שהם לא לוחצים על שום דבר בדף, ולא מגיעים לדף אחר באתר. אם לדף שלכם יש שיעור יציאה גבוה, גוגל רואה בכך סימן לחוויית משתמש גרועה.

איך עוקבים אחרי שיעור נטישה?

יש שתי דרכים לקבל אינדיקציה אודות שיעור נטישה בגוגל אנליטיקס:

• הדרך הראשונה היא מדד מובנה בדוחות הקיימים שנקרא Engaged sessions – כמה כניסות היו לאתר שנמשכו יותר מ-10 שניות וכללו גם פעולה אחת או שתי צפיות-דפים לפחות.
• הדרך השנייה מעט יותר מסובכת ודורשת התאמה אישית של הדוחות הקיימים. מפאת קוצר היריעה לא נכנס להסבר הטכני.

מה נחשב לשיעור נטישה גבוה?

אין כאן תשובה חד משמעית והכל עניין של הקשר. לדוגמה, באתר מסחר אלקטרוני, שיעור יציאה של 20% עד 45% הוא הממוצע המקובל. זאת מכיוון שלמשתמשים יש כוונה ספציפית בעת ביקור באתרים אלה, כגון ביצוע רכישה. אם משתמש מוצא את מה שהוא מחפש בדף הנחיתה, סביר להניח שהוא ישלים פעולה ויעזוב את האתר.

עבור אתרי לידים, שיעור הנטישה הממוצע הוא 30% עד 55%. כמו באתרי חנות, לאתר לידים יש מטרה ספציפית, כמו לגרום למשתמשים להשאיר פרטים או להירשם לרשימת תפוצה. לאחר שמשתמשים השלימו פעולה זו בדף ספציפי, סביר להניח שהם יעזבו מאותו דף.

אילו תובנות מקבלים משיעור נטישה?

שיעור נטישה גבוה עלול להעיד שהאתר אינו רלוונטי או שמיש עבור המבקרים. יש לבדוק עד כמה התוכן רלוונטי למילת המפתח שאליה הדף מכוון. ודאו שהדף בעל ערך ומציע את המידע או הפתרון שהמשתמש מחפש.

גורמים נוספים התורמים לשיעורי יציאה גבוהים מדפי האתר:

• דפים שנטענים זמן רב מדי
• חוסר הנעה לפעולה
• יחס גבוה בין תמונה לטקסט
• עיצוב ומבנה גרועים של הדף
• דפים לא ידידותיים למובייל
• פרסומות או חלונות קופצים
• הפעלה אוטומטית של מדיה
• הצעת ערך לא ברורה
• ניווט לא אינטואיטיבי
• תוכן מיושן

משך ביקור ממוצע (Avg session duration)

זהו משך הזמן הכולל של כל הפעולות שנעשו, חלקי מספר הפעולות במהלך פרק זמן מסוים. מדד זה יכול להיות נמוך מסיבות רבות, אך הנה דוגמה לתרחיש אפשרי:

נניח שאתם מנהלים אתר חדשות. משתמשים רבים מדלגים בין כותרות וקוראים קומץ פסקאות. משמעות הדבר היא שהם עשויים לבקר באתר פעמים רבות, אך להישאר בו רק לזמן קצר.

במצב זה משך הביקור הממוצע יהיה נמוך ומספר הפעילויות יהיה גבוה. כאשר מחלקים את המספר הראשון הנמוך במספר השני הגבוה, נקבל משך ביקור ממוצע נמוך למדי.

איך עוקבים אחרי משך ביקור?
גם כאן יש שתי אפשרויות בגוגל אנליטיקס:

• הראשונה היא נתון קיים בדוחות הרגילים שנקרא Avg engagement time (אבל הוא פחות מדויק).
• השנייה מחייבת הוספת פרמטר חדש של Avg session duration בהתאמה אישית. מפאת קוצר היריעה לא ניכנס להסבר הטכני.

אפשר לבדוק זמן שהייה גם בכלים חיצוניים כגון Semrush, אם כי שם זה יהיה מדויק פחות.

בדרך כלל, משך ביקור ממוצע של שתיים עד ארבע דקות נחשב לטוב.

אילו תובנות מקבלים ממשך ביקור ממוצע?
אם משתמשים מבלים זמן סביר באתר שלכם, ברור שהם מקבלים ממנו משהו. זה בדרך כלל אומר שהם מוצאים את התוכן שלכם מעניין ורלוונטי.

סביר להניח שהם מבלים זמן מה בחקירת מספר דפים באתר, ומוצאים את המידע הדרוש להם. זה גם מצביע על כך שלאתר שלכם יש חוויית משתמש חיובית.

אם האתר קל לניווט, בעל זמני טעינה מהירים ונראה טוב – המשתמשים שלכם יהיו מרוצים. מצד שני, אם דפים מסוימים בעלי משך זמן ממוצע נמוך, יש לבדוק ולגלות מהן הבעיות:

• תוכן לא רלוונטי או באיכות נמוכה
• חוויית משתמש גרועה
• עיצוב ומבנה גרועים של הדף
• חוסר תמונות או סרטונים
• היעדר קריאה לפעולה או קישורים פנימיים ברורים
• הדף לא ידידותי למובייל
• פרסומות או חלונות קופצים

שיעור המרה

ראשית יש להגדיר מה ייחשב כהמרה עבור האתר / העסק: השארת פרטים, רישום לניוזלטר, הוספת פריט לעגלה, ביצוע רכישה אונליין ועוד. לאחר שקבעתם את נקודות ההמרה שלכם, תוכלו להשתמש במדד שיעור ההמרה כדי לעקוב אחריהן.

איך עוקבים אחרי המרות?

לאחר שהגדרתם אירועים (Events) או המרות (Key Events) באנליטיקס 4, הנתונים יופיעו בדוחות הקיימים (כגון דוח טראפיק). כמו כן לכל אירוע או המרה יש גם שיעור המרה, המעיד על אחוז הביקורים במהלכם הושלמה פעולה.

אילו תובנות מקבלים משיעור המרות?

נתון זה יכול להראות אילו פעולות באתר הן האטרקטיביות ביותר למשתמשים. כמו כן ניתן לראות אילו מהדפים הם בעלי שיעור המרה גבוה ואילו לא. אם לחלק מהדפים יש שיעור המרה נמוך, אפשר לחקור זאת. ייתכן שדפים אלה אינם מותאמים היטב.

לדוגמה:

• חוסר בקריאות לפעולה שמעודדות משתמשים להמיר. ייתכן שהמסר אינו מהדהד עם קהל היעד.
• עיצוב דף גרוע, מה שמונע ממשתמשים להשלים את הפעולה הרצויה.
• חלק מהטפסים אינם פועלים כראוי.
• חוסר רלוונטיות או חוסר הבלטה של מוצר או שירות.

בנוסף, שיעורי המרה חשובים גם בעת ביצוע בדיקות A/B.

בדיקת משפך ונתיבי פעולה

באנליטיקס 4 יש שני דוחות הנקראים Funnel exploration ו-Path exploration.

• בדיקת משפך – המסלול הספציפי שאתם רוצים שמשתמשים ייקחו כשהם מקיימים אינטראקציה עם האתר. לדוגמה, אם רציתם שהמשתמשים יקיימו אינטראקציה עם פריט ספציפי וישלימו רכישה, המשפך יהיה: צפייה במוצר > הוספה לעגלה > ביצוע רכישה
• בדיקת נתיבים – דומה לדוח הקודם אבל גמיש יותר וניתן להתאמה. הדוח חושף התנהגות לולאה ותובנות ללא נתיבים מוגדרים מראש. אפשר להגדיר נתיבים ספציפיים או לאפשר ל-GA4 לחשוף מגמות באופן אוטומטי.

אילו תובנות מקבלים מבדיקת משפך ונתיבי פעולה?

דוח הנתיבים יכול להיות מועיל במיוחד להבנת מסע המשתמשים באתר, והנתיבים הנפוצים שהם עושים כדי להשלים משימות. ניתן לקבל מושג על הצעדים המדויקים שמשתמשים מבצעים מרגע שהם נוחתים בדף, המשך בדף הבא שהם מבקרים בו לאחר מכן והדפים בהם הם נתקעים.

ניתן גם לזהות נקודות ירידה פוטנציאליות בתהליך וצווארי בקבוק. זה יכול להיגרם עקב מסרים לא ברורים, אינטראקציות מורכבות או אלמנטים לא יעילים של עיצוב דף. הדוח מספק מידע לייעול חוויית המשתמש בדף, ולהגדלת שביעות רצון המשתמשים. ניתן גם לזהות כל מכשול שנמצא בנתיב המשתמש.

שיעור יציאה (Exit rate)

מדד זה עוקב אחר מספר הפעמים שמשתמשים עוזבים את האתר מדף מסוים, בלי קשר לשאלה בכמה דפים אחרים הם ביקרו לפני שיצאו.

לדוגמה: משתמש נוחת בדף הבית, מנווט לפוסט בבלוג ולאחר מכן יוצא מהאתר דרך דף זה. פעולה זו תירשם כיציאה בדף הבלוג.

כדי לחשב את שיעור היציאה, מחלקים את מספר היציאות במספר צפיות הדף. אם לדף היו 130 יציאות ו-1,000 צפיות בדף, שיעור היציאה יהיה 0.13 אחוז.

איך עוקבים אחרי שיעור יציאה?

באמצעות התאמה אישית של דוחות ה-Explore בגוגל אנליטיקס 4. מפאת קוצר היריעה לא ניכנס להסבר הטכני.

אילו תובנות מקבלים משיעור יציאה?

אם תוכלו לראות מאילו עמודים משתמשים יוצאים הכי הרבה, זה יכול לתת לכם מושג אילו עמודים עשויים להזדקק לשיפור. עם זאת, חשוב לזכור את סוג האתר.

באתר חנות עם מוצרים, הגיוני שדפי התודה יהיו בעלי שיעורי יציאה גבוהים. זה המקום שממנו אתם רוצים שמשתמשים ייצאו. מצד שני, אם דפי התשלום עם שיעורי יציאה גבוהים, זה יכול להיות סימן לכך שהמבקרים נוטשים את עגלת הקניות לפני השלמת רכישה.

שימור משתמשים (User Retention)

דוח השימור באנליטיקס 4 מראה כמה משתמשים חדשים וחוזרים ביקרו באתר במהלך פרק זמן מסוים. בדרך כלל, באתר חדש יהיו יותר משתמשים חדשים מאשר משתמשים חוזרים.

ככל שהאתר מתבגר, בדרך כלל נצפה לראות עלייה במספר המשתמשים החוזרים. עם זאת, אין מדד ספציפי ליחס בין משתמשים חדשים לחוזרים. תצטרכו להבין את המטרה שלכם ולאחר מכן לעקוב אחריה.

עד כמה לדאוג אם לאתר יש שיעור נמוך של שימור משתמשים? הכל תלוי בסוג האתר. לדוגמה: באתרי תוכן, שיעור שימור גבוה צריך להיות משהו לשאוף אליו. אתם רוצים שהמבקרים יחזרו לאתר באופן קבוע, כדי לקרוא את התוכן העדכני ביותר ולמצוא תשובות לשאלות.

אילו תובנות מקבלים משימור משתמשים?

רמת המעורבות והנאמנות של הקהל.

אם משתמש יחיד חוזר לאתר מספר פעמים במסגרת זמן מסוימת, סביר להניח שזה בגלל שהתוכן מרתק ובעל ערך. אתר אמין המציע ערך למשתמשים, צובר אמינות בנישה המקצועית שלו.

מצד שני, שיעור שימור נמוך עשוי להעיד שהתוכן לא מספק את צורכי הקהל. זה יכול להיות קשור גם לביצועי אתר ירודים.

מבנה האתר וחוויית שימוש (UX)

הבאה ושימור של מבקרים פוטנציאליים – חיוניים להצלחת האתר. עם זאת, אם מבנה האתר בעייתי – מבקרים עשויים לצאת החוצה במהירות.

כאשר האתר מאורגן היטב, משתמשים יכולים לנווט בו בקלות. מבנה מסודר עוזר להם למצוא את המידע הדרוש ולהבין את הקשרים בין דפים שונים.

אפשר לעשות הרבה כדי לוודא שמבנה האתר תקין:

• זרימה לוגית בין נושאים
• תפריט ניווט קל לשימוש
• היררכיה תקינה (לא יותר מ-3-4 קליקים מעמוד הבית)
• קישורים פנימיים רלוונטיים
• עיצוב אתר פשוט וקל להבנה
• כותרות H ברורות

מהירות אתר וחוויית משתמש (UX)

אתר איטי מעיק על משתמשים, גורם להם לנטוש ומחבל בביצועי האתר כמו גם בקידום האורגני שלו.

איך בודקים מהירות טעינה?

בגוגל קונסול וכן בכלים כגון Google page speed או GT Metrix.

איך משפרים מהירות אתר?

שיפור מהירות טעינה מתבצע בהתאם לממצאי הבדיקות:

• הקטנת גודל ומשקל של תמונות
• הפחתת בקשות HTTP
• מזעור CSS, JavaScript ו-HTML
• הפעלת מטמון בדפדפן
• שימוש ברשת CDN
• ועוד

התנהגות משתמש וכוונת חיפוש

כוונת חיפוש (הידועה גם ככוונת משתמש) מתייחסת למטרה העיקרית של משתמש כאשר הוא מחפש משהו. במילים אחרות, זוהי הסיבה "למה" הוא מחפש משהו.

כוונת חיפוש אינה מסווגת כמדד התנהגות משתמש, אך היא קשורה קשר הדוק להתנהגות משתמש. כדי להבין מה זה ואיך משפרים את זה – קראו את המדריך בנושא כוונת חיפוש >

לסיכום

אין ספק שעקביות בניתוח ושיפור התנהגות המשתמשים באתר היא אחד הכלים החזקים ביותר לקידום אורגני. גוגל בוחן את האופן שבו מבקרים מקיימים אינטראקציה עם האתר, החל משיעורי הקלקה ועד משך זמן השהייה והנטישה, על מנת להעריך את איכות האתר והרלוונטיות שלו למה שהגולשים מחפשים.

כשמבינים לעומק את מסע המבקרים באתר, אפשר לשפר את חוויית הגלישה, להתאים את התוכן טוב יותר לכוונת החיפוש ובכך לשפר את הדירוג בתוצאות החיפוש. זו עבודה סבלנית ומדויקת, אך היא משתלמת מאוד לטווח הארוך.