כמה מאמץ השקעתם בתוכן שלכם? בניגוד למה שנהוג לחשוב, התשובה היא לא עד כמה קשה עבדתם. המאמץ שהושקע אינו שווה לשאלה כמה עבודה עשיתם.
זה אולי נראה מוזר שגוגל מודד דפים על סמך גורמים סובייקטיביים כמו מאמץ וכישרון. איך גוגל יכול בכלל לדעת כמה מאמץ השקעתם בדף?
למען האמת הוא לא יודע, אבל הוא יכול להעריך זאת בקלות רבה וברמת דיוק גבוהה בהתבסס על סטנדרטים מחמירים והראיות הגלויות בכל דף. גוגל יכול להסתמך על אלפי מסמכים שדורגו על ידי בני אדם, למידת מכונה בקנה מידה גדול וכמובן בינה מלאכותית, כדי להעריך את אותות האיכות של כמעט כל דף אינטרנט שאנו מפרסמים.
ב-20 השנים האחרונות גוגל הפך להיות מאוד טוב בזיהוי האיכות הזו, גם אם לא בצורה מושלמת (אין 100% בשום דבר). הטיעון כאן הוא שפרמטרים "סובייקטיביים" - כמו מאמץ - חשובים באותה מידה, ואולי אף יותר, עבור גוגל.
בעידן שבו תוכן AI אוטומטי שמיוצר באפס מאמץ מסולק בהתמדה מהאינדקס של מנועי החיפוש, הבנת המושג Content Effort רלוונטית יותר ויותר למותגים ולעסקים בכלל.
כך גוגל מגדירה את המונח "מאמץ" בהנחיות למדרגי איכות (אנשים שתפקידם לדרג אתרים):
"קחו בחשבון את המידה שבה בן אדם עבד באופן פעיל כדי ליצור תוכן מספק. מאמץ יכול להיות ישיר, כמו אדם שמתרגם שיר משפה אחת לאחרת. מאמץ יכול להיות מושקע בעיצוב פונקציונליות של דף או בבניית מערכות המפעילות דף אינטרנט, כמו יצירת דף המציע תרגום מכונה כשירות למשתמשים. מצד שני, יצירה אוטומטית של אלפי עמודים על ידי הרצת תוכן קיים, הזמין בחינם דרך תוכנת תרגום קיימת ללא כל פיקוח, אוצרות ידנית וכו' - לא תיחשב כמאמץ."
ההנחיות ממשיכות ומספקות דוגמאות לדפי אינטרנט בעלי מאמץ גבוה ונמוך. המונח "מאמץ" מוזכר למעלה מ-100 פעמים. כאן מעניין לציין שדליפת ה-API של גוגל חשפה שתי נקודות המתייחסות ספציפית לניקוד עבור מאמץ:
- contentEffort - הערכת מאמץ מבוססת LLM עבור דפי מאמרים.
- ugcDiscussionEffortScore - אותות איכות בעמודי תוכן שנוצרו על ידי משתמשים (UGC).
למען ההגינות, איננו יודעים כיצד (או אפילו אם) גוגל משתמש במדדים אלה; אבל ברור מתיעוד, הצהרות פומביות ודליפות נתונים שגוגל משקיעה זמן רב בחשיבה, בהערכה ובניקוד של מאמצי תוכן. הבנת האופן שבו גוגל מעריכה פקטור זה, יכולה לעזור לנו ליצור תוכן עם סיכוי טוב יותר לדירוג גבוה.
התיעוד מצביע על כך ש-contentEffort מיוצר על ידי מודל LLM, שעשוי להיות נפרד מניקוד האיכות המבוצע על ידי מדרגי איכות אנושיים. כמו כן חשוב לציין שגוגל כמעט תמיד מזכירה את המונח "מאמץ" באותו הקשר כמו מקוריות וכישרון / מיומנות. מושגים אלה חופפים במידה רבה בהנחיות מדרגי האיכות.
איך גוגל מגדיר "מאמץ" בהקשר לתוכן?
לפני שנבין מהו מאמץ, חשוב לדעת שהמושג אינו מייצג כמות מילים, זמן המושקע ביצירת דף או תוכן שנכתב על ידי בני אדם או בינה מלאכותית. מאמץ אינו כמה עבודה אתם באמת משקיעים בדף. מדובר יותר בראיות לעבודה מועילה שמגיעות בסופו של דבר לתוצר הסופי.
אז איזה סוג של ראיות גוגל מחפש? איש ה-SEO סיירוס שפרד סיווג את כל ההוראות והדוגמאות מההנחיות של גוגל, לכדי 5 סיגנלים המעידים על מאמץ ביצירת תוכן.
אוצרות ועריכה
דף עם ניקוד מאמץ נמוך הוא לא יותר מאשר אוסף של פריטי מידע עם מעט מעורבות אנושית. דף עם ניקוד מאמץ גבוה פירושו שאדם בחר בקפידה איזה מידע היה חשוב, וארגן אותו בצורה שהייתה שימושית (אוצרות / Curation).
דוגמה לאוצרות במאמץ נמוך: אוסף גדול של מתכונים שנלקחו מאתרים אחרים.
דוגמה לאוצרות במאמץ גבוה: אוסף של מתכונים שנבדקו באופן אישי על ידי המחבר, מאורגנים לפי פופולריות וטעם.
אוטומציה באיכות נמוכה לעומת ערך מוסף
שימוש בבינה מלאכותית (או בכל צורה אחרת של אוטומציה) כדי לסייע ביצירת תוכן אינו בהכרח רע. עם זאת, כאשר זה נעשה בקנה מידה גדול כדי ליצור תוכן עם ערך מועט בהשוואה לתוכן אחר, זה מתכון לאסון.
דפים הדורשים מאמץ רב בדרך כלל מכילים לפחות כמה אלמנטים שבינה מלאכותית או אוטומציה לא יכולים לשכפל בקלות, כגון:
- מידע ממאגרי מידע קנייניים (למשל, קטלוג מוצרים)
- הערכה אנושית ופרספקטיבות
- תוכן איכותי שנוצר על ידי משתמשים
- תמונות ייחודיות ומדיה אחרת
- ביקורות משתמשים אותנטיות
הנקודה המרכזית כאן אינה להעניש אוטומציה, אלא לזהות את הערך המוסף. דפים הדורשים מאמץ רב חייבים להוסיף ערך שלא ניתן לבצע בקלות באמצעות אוטומציה.
דוגמה לאוטומציה במאמץ נמוך: 5,000 דפי מיקום שנוצרו מאותה תבנית, עם שמות ערים מוחלפים.
דוגמה לאוטומציה במאמץ גבוה: דפי המלצה אוטומטיים לסרטים שנוצרו עם ביקורות משתמשים אמיתיות מאפליקציה בבעלותכם, יחד עם נתוני כרטיסים קנייניים בזמן אמת.
מחזור מידע לעומת עובדות ופרספקטיבות מקוריות
המעבר של גוגל אל תוכן ייחודי (Non-commodity) מייצג את אחד השינויים האלגוריתמיים המשמעותיים ביותר שראינו בשנים האחרונות.
תוכן הדורש מאמץ נמוך משתמש באותן עובדות ומידע שניתן למצוא במקומות אחרים באינטרנט. זהו סוג תוכן שניתן לשכפל בקלות רבה ביותר על ידי כל מי שיש לו גישה לבינה מלאכותית, גוגל או ויקיפדיה. דפים הדורשים מאמץ נמוך מסכמים את מה שאחרים אומרים עם עובדות ידועות.
לעומת זאת, תוכן הדורש מאמץ רב מכיל עובדות מקוריות (שנצברו מניסיון אישי) ונקודות מבט/דעות ייחודיות. דבר זה ידוע גם כמידע ממקור ראשון, שכן ערך התוכן מגיע מיוצר דף האינטרנט עצמו. דפים הדורשים מאמץ רב מכילים לעתים קרובות עובדות ייחודיות שנרכשו מניסיון ממקור ראשון.
בהקשר למדיה ממוחזרת לעומת מדיה הדורשת מאמץ רב, חשוב לציין שגם תמונות וסרטונים נחשבים כתוכן. תמונות וסרטונים ממוחזרים ש"הושאלו" מאתרים אחרים ו/או תמונות וסרטוני מאגרים, יכולים להיחשב כתוכן הדורש מאמץ נמוך. זה חל גם על תמונות או סרטונים שעברו שינוי קל.
מדיה הדורשת מאמץ רב כוללת צילום מפורט ואיכותי וסרטון מקורי. צילום באיכות גבוהה אינו מבטיח דירוג גבוה, אך הוא מראה שהשקעתם עבודה.
דוגמה למדיה במאמץ נמוך: עמוד שכותרתו "10 אבקות החלבון הטובות ביותר" המתאר 10 אבקות פופולריות ללא כל מחקר או בדיקה מקוריים.
דוגמה למדיה במאמץ רב: דף דומה שכותרתו "10 אבקות החלבון הטובות ביותר שבדקנו" המתאר את חוויית המשתמש, שיטות הבדיקה, תוצאות הניסוי, חוות הדעת ותמונות מפורטות של כל מוצר.
תוכן דל לעומת תוכן מועיל ובולט
גוגל מגדירה תוכן דל המשמש ל"מילוי" העמוד, בלי להוסיף ערך: תוכן שדורש מאמץ נמוך, שמוסיף ערך מועט ואינו תומך ישירות במטרת הדף. תוכן דל יכול לנפח תוכן באופן מלאכותי, וליצור דף שנראה עשיר אך למעשה חסר תוכן שמבקרי האתר מוצאים כבעל ערך.
מומחי קידום אתרים נהגו (ולפעמים עדיין נוהגים) לנסות לשפר את "הרלוונטיות" של מילות המפתח, על ידי כתיבת פסקאות עשירות במילות מפתח רלוונטיות לסמכות נושאית, אך כאלה שמכילות מעט מידע מקורי. גרוע מכך הוא כאשר תוכן דל זה נמצא בראש הדף על מנת להגדיל את מספר הצפיות או את זמן השהייה באתר.
לעומת זאת, תוכן שדורש מאמץ רב מציב את המידע השימושי והייחודי ביותר במקום בולט, שבו הוא יכול לפתור במהירות את בעיית המשתמש.
דוגמה לתוכן דל במאמץ נמוך: עמוד שכותרתו "איך לבשל ביצה?" המתחיל ב-600 מילים על ההיסטוריה והערך התזונתי של ביצים.
דוגמה לתוכן במאמץ גבוה: עמוד דומה שכותרתו "איך לבשל ביצה בצורה מושלמת בכל פעם" מספק עובדות חשובות מראש, ולאחר מכן מידע משלים ושימושי כגון גודל הביצה, התאמות גובה ומוצקות החלמון.
דיון שטחי לעומת דיון איכותי
המושג "דיון" הוא זווית מעניינת לביצוע הערכה על ידי גוגל, מכיוון שנראה שגוגל רוצה לתגמל דפים מעבר להצגת עובדות בלבד: גוגל רוצה את נקודת המבט של אנשים אמיתיים. דיון במאמץ גבוה פירושו ראיות שנשקלות בקפידה, ודעה או שיפוט הניתנים על סמך ראיות אלה.
מעניין לציין שגוגל כנראה מעריך מאמץ בצורה שונה בהתאם לסוג העמוד, במיוחד אם העמוד הוא תוכן שנוצר על ידי משתמשים (UGC). ציטוט מתוך הנחיות למדרגים:
"עבור דפים כמו פוסטים במדיה חברתית או דיונים בפורומים, רמת ההשתתפות ועומק השיחה הם חלק חשוב מהמאמץ. תרומות של אנשים מרובים בדפים כאלה, יכולות להצטבר לסכום משמעותי של מאמץ אנושי כולל."
דוגמה לדיון במאמץ נמוך: פוסט באתר רדיט שכותרתו "מישהו אחר אלרגי לחמאה?" מקבל תגובה אחת: "כן, אני".
דוגמה לדיון במאמץ גבוה: כותרת עמוד "נעלי ההליכה הטובות ביותר לנשים" שמתאר תכונות וחוויות יחד עם נקודות מבט ודעות מעמיקות, אשר משפיעות על ההמלצות הסופיות.
איך יוצרים עמודי תוכן בדרגת מאמץ גבוהה?
שוב חשוב להזכיר ולציין שמאמץ אינו כמה עבודה אתם משקיעים ביצירת תוכן, אלא הראיות המעידות שיצרתם תוכן מספק וייחודי.
לפני יצירה או פרסום של תוכן, בצעו את הבדיקות הבאות:
האם התוכן ערוך ומאורגן בצורה מושכלת?
האם התוכן מאורגן סביב מטרת המשתמש, כאשר קל למצוא את התוכן בעל הערך הגבוה ביותר.
האם הוספתם משהו ייחודי שלא קיים במקום אחר?
מידע צד ראשון הוא קריטי. זה יכול לכלול נתונים מקוריים, עובדות, תצפיות ואפילו דעות ונקודות מבט.
האם התוכן כולל ראיות לעבודה שהושקעה?
הסבר על המתודולוגיה שלכם, תמונות באיכות גבוהה, צילומי מסך, ראיונות ותצפיות - כל אלה מספקים ראיות לכך שיש לכם ניסיון בפועל.
האם התוכן חורג מעובדות נפוצות?
אם מישהו אחר יכול היה לשכפל בקלות את התוכן שלכם על ידי חיפוש באינטרנט, סביר להניח שהוא ייחשב כתוצר הדורש מאמץ נמוך. הסבירו פרטים לעומק או הצביעו על מקרים ספציפיים אם אתם צריכים להתעמק בנושא.
האם התוכן מספק דיון מעמיק?
למען הסר ספק, לא כל דף אינטרנט דורש דיון (למשל, מחירי מניות נוכחיים); אך עבור נושאים רבים, נקודות מבט אישיות שבוחנות ראיות ומציעות פרספקטיבות שונות - יכולות להעלות את התוכן לרמה של "מאמץ גבוה".
