אופטימיזציה ("מיטוב") היא תהליך חיוני בקידום אתרים, שבלעדיו לא ניתן להגיע לתוצאות והישגים. תהליך זה מבטיח שדפי האתר יהיו חשופים למנועי חיפוש בצורה הנכונה, ויקבלו את מרב הנראות האורגנית. עם זאת, לפעמים עלולים להגיע למצבים של אופטימיזציית יתר (אובר אופטימיזציה), שיכולה לפגוע במאמצי הקידום.
לפי גארי איליס, מהנדס בגוגל, בהחלט ניתן להגיע למצב של אופטימיזציה מוגזמת שהופכת למזיקה. כאשר משקיעים יותר מדי עבודה בצורה הלא נכונה, אנו עלולים לגלוש לתחום הספאם. במצב כזה גוגל עלול להוריד אותנו במיקומים או לא להציג אותנו כלל בתוצאות החיפוש.
אומנם גוגל כבר יודע לזהות סוגים רבים של אובר אופטימיזציה, ולהתעלם מהם; אבל עדיין כדאי מאוד להימנע מכמה שיטות עבודה שעלולות להוביל לאופטימיזציית יתר. חלק מהשיטות ממש מזיקות, וחלקן פשוט גוזלות זמן עבודה מיותר שככל הנראה יפגע בדברים קיימים או לא יוביל לתוצאות. בכל מקרה, עדיף להימנע.
דחיסת מילות מפתח
ככל הנראה מדובר בשיטה העתיקה והוותיקה ביותר, עוד מימיה הראשונים של גוגל בתעשיית החיפוש. דחיסת מילות מפתח, כשמה כן היא: הוספה של מילים וביטויים בצורה מאולצת או מוגזמת, במטרה לנסות לקדם את העמוד בביטויים הללו.
ניתן לזהות דחיסת מילים כמעט מיידית: מילות מפתח והווריאציות שלהן מופיעות שוב ושוב במשפטים ובפסקאות, בצורה מאולצת שלא תמיד נראית הגיונית. אומנם חשוב לכלול את הביטויים הרלוונטיים במיקומים אסטרטגיים בעמוד – כגון טייטל, מטא תיאור, כותרות וכן בפסקאות – אבל יש לעשות זאת בצורה טבעית, חכמה ולא מאולצת.
אם הביטויים "כופים את עצמם" על הטקסט, זה פוגע גם בחוויית השימוש וגם בקידום האורגני. דחיסה מיותרת של מילות מפתח עלולה להפוך תוכן איכותי ומועיל, לספאם חסר ערך שעלול לפגוע בקידום האתר. הקורלציה בין קיומו של ביטוי בעמוד ובין קידום בפועל באותו ביטוי היא לא תמיד חד משמעית. לעיתים יש עמודים מקודמים בגוגל גם בלי להכיל שום ביטוי רלוונטי לשאילתת החיפוש (זה נכון בעיקר באנגלית, אבל גם בעברית זה קורה).
אין צורך לדחוס מילים בעמודי האתר. כתבו תוכן מקצועי, איכותי ורלוונטי שנותן מענה לנושא המבוקש – והביטויים הרלוונטיים כבר יצוצו מעצמם. כמובן שבסיום הכתיבה יש לוודא שהביטויים העיקריים אכן מופיעים במיקומים החשובים, כפי שצוין, אך בצורה טבעית ולא כפויה.
טקסט עוגן מדויק בקישורים
לטקסט המופיע בקישורים (Anchor Text) יש חשיבות בקידום אתרים. אנקור טקסט מיועד לתת אינדיקציה במה עוסק הקישור, ובצורה כזו לקדם את האתר המקושר בביטוי שמופיע בטקסט העוגן. לדוגמה, קישור עם טקסט עוגן "חנות נעליים" יוביל אותנו לאתר שעוסק במכירת נעליים, ולשם יכוון גם הקידום האורגני.
כאשר טקסט העוגן בקישורים הוא גם הביטוי המדויק לקידום, קוראים לזה Exact Match בשפת ה-SEO. מצד אחד לביטויים מדויקים יש חשיבות בתהליך הקידום; אבל מצד שני – חזרה מוגזמת על אנקור מדויק עלולה לחבל במאמצי הקידום.
כאן המקום לציין שעדכון פינגווין שנולד בשנת 2012, טרגט בין היתר גם אובר אופטימיזציה מהסוג הזה. בגרסתו הראשונה, פינגווין הוריד בדירוג אתרים רבים בשל אנקורים מדויקים בקישורים נכנסים. מאז ספטמבר 2016 (פינגווין 4.0) הוא חלק מהאלגוריתם המרכזי של גוגל ופועל אחרת: במקום להוריד את הדירוג של האתר כולו, הוא מנטרל את ערכם של קישורי ספאם. בניגוד לעבר, אין שום אינדיקציה מתי זה קורה – ולא נוכל לדעת האם ומתי פינגווין ניטרל קישורים שמובילים לאתר. זו הסיבה שעדיף ליצור קישורים טבעיים מלכתחילה.
אבל מדוע קישורים מדויקים הם בעיית SEO מלכתחילה? הסיבה העיקרית היא שהם לא טבעיים. זה עלול לעורר חשד שהקישורים מיועדים להשפיע על תוצאות החיפוש האורגניות, או שהם נרכשו בכסף או בצורה אחרת, שעוברת על כללי ההתנהגות של גוגל בכל הנוגע לקישורים.
אם נביט לרגע בפרופיל הקישורים של אתרים מוכרים, נוכל לראות איך נראים אנקורים טבעיים שעומדים בדרישות: עיקר הקישורים לאתר מגיעים מאנקורים שהם שם האתר או הקישור לאתר.
זה לא אומר שלא יהיו קישורים עם אנקורים מדויקים מדי פעם, אבל בפרופיל קישורים טבעי הם מיעוט. במדיניות הספאם של גוגל, קישורים עם טקסט עוגן ממוטב במאמרים, במאמרי אורח ובהודעות לעיתונות שמופצים באתרים אחרים מופיעים כדוגמה לספאם קישורים, והם עלולים לבטל את כל העבודה שהשקענו.
אופטימיזציית יתר של טייטלים ותיאורים
טייטל ותיאור הם השלב הכי חשוב במעבר בין גוגל לאתר שלנו. אם הטייטל והתיאור לא יהיו מספיק אטרקטיביים או ממוקמים נמוך מדי, לא יקליקו עליהם ולא נקבל טראפיק.
מצד אחד חשוב לבצע אופטימיזציה טובה של כותרות העמודים ותגיות המטא תיאור שלהם. בצורה כזו נוכל לשפר מיקומים ולמשוך יותר קליקים לעמוד מתוך גוגל. מצד שני – אובר אופטימיזציה עלולה לגרום לנזק. לדוגמה, דחיסה של יותר מדי ביטויים בטייטל ובתיאור; אופטימיזציה של כל העמודים באתר וכן הלאה.
יהיו כאלה שירצו לבצע אופטימיזציית טייטלים ותיאורים בכל עמודי האתר, אבל באתרים גדולים זה יגזול זמן עבודה יקר (וככל הנראה לא יוביל בסוף לתוצאות שונות בהרבה, אם כי יש כאלה שיגידו אחרת). זה נכון בעיקר באתרי אינדקס, אתרי חנות גדולים וכל אתר שיש לו אינספור עמודים.
תמיכה נוספת לרעיון שלא צריך אופטימיזציה בכל תיאור, הוא מחקר שבוצע בנושא. המחקר גילה שאם משאירים את תגיות התיאור ריקות, גוגל ישכתב אותן בצורה שתתאים יותר לשאילתת החיפוש של המשתמש. כמובן שאין לקחת את התוצאות הללו כתורה מסיני, וכל איש SEO יחליט האם ומתי זה מתאים או לא.
אם כבר לעשות אופטימיזציה בטייטלים ובתיאורים, לכו על העמודים שמביאים הכי הרבה טראפיק (חוק פארטו). לחזק את החזקים ובמקביל לחסוך זמן עבודה יקר.
אופטימיזציית יתר של מהירות טעינה
מאז שגוגל הכריזה שמהירות האתר היא פקטור חשוב, התפתחה תעשייה שלמה של אופטימיזציה ייעודית בתחום הזה. כמובן שזה מבורך והמטרה היא באמת לספק חוויית שימוש כמה שיותר טובה לכל משתמש/ת, אבל יש גם צד שלילי לכל הנושא.
הבעיה העיקרית היא בעלי ומקדמי אתרים שמביטים בתוצאות ומתבאסים שלא קיבלו ציון 100 עגול ב-PageSpeed Insights. שאיפתם היא לקבל ציון מושלם בכל מדד, והם עלולים להפוך את זה לחזות הכול. אלא שבשלב מסוים, השקעה נוספת במהירות הטעינה ובשיפור הציונים – לא תתרום יותר לחוויית השימוש או ל-SEO.
אז מה עושים? משפרים כמה שאפשר את מהירות הטעינה, ובודקים שהאתר אכן נטען מהר במכשירים שונים (לא לסמוך רק על הציונים שגוגל מחלק). לא צריך לקחת ברצינות כל אזהרה בגוגל סרץ' קונסול שנשלחת בנושא Core Web Vitals (CWV), במיוחד אם כבר בוצע סשן שיפורים. כל עוד האתר מהיר ומספק חוויה תקינה, אתם נמצאים במקום טוב.
לסיום
יש עוד כמה סוגים של אופטימיזציה מוגזמת, כגון טיפול בכל עמוד שגיאה אפשרי (גם אם מדובר במאות ובאלפים); טיפול בכל שרשרת הפניות אפשרית וכן הלאה. מצד אחד, זה יכול להיות בהחלט מבורך אם תצליחו להגיע לכל זה ולטפל בזה ביעילות. מצד שני – זמן העבודה שזה ידרוש מכם כנראה לא יהיה שקול לשיפורים ולתוצאות שתקבלו בהמשך, אז שווה לחשוב מראש במה כדאי להשקיע.
